הצגה חדשה של תיאטרון עוטף הנגב חוזרת אל סיפורי הקיבוץ ומציבה שאלות על שייכות, זיכרון וקהילה

תיאטרון עוטף הנגב מציג הפקה חדשה המבוססת על עבודת תחקיר מקיפה, הכוללת חומרים ארכיונים, ראיונות ועדויות אישיות. ההצגה מביאה לבמה את סיפורו של הקיבוץ הישראלי מזווית אנושית ומורכבת, ובוחנת את מערכת היחסים שבין הפרט לקהילה, בין ערבות הדדית למחיר האישי שהיא עלולה לגבות.

במרכז העלילה עומד עמי הקיש, חבר קיבוץ שפונה מביתו במתקפת ה-7 באוקטובר ומתגורר עם ילדיו בדיור זמני. כאשר מעטפה מגיעה לכתובתו החדשה[ הוא בוחר שלא לפתוח אותה. אותה החלטה מציתה מסע אל זיכרונות מעברו, ובראשם מכתב שקיבל בצעירותו, שבישר על מינויו למלווה מטעם התנועה הקיבוצית.

המסע מחזיר את הקהל אל תחנות משמעותיות בחיי הקיבוצים: ההתמודדות עם משברים כלכליים, הוויכוחים סביב הלינה המשותפת והמעבר ללינה משפחתית, סיפורי אהבה והתנדבות, לצד עדויות על השתקה, נידוי והתנגשות בין קולו של היחיד לבין רצון הקהילה. דרך הסיפורים הללו מציגה ההפקה תמונה רחבה של החיים בקיבוץ, על ערכיהם, הישגיהם וגם על המורכבויות שהתקיימו מאחורי הקלעים.

ההצגה משלבת דרמה, הומור ועדויות אותנטיות, ומזמינה את הצופים לבחון מחדש את אחד מסמליה הבולטים של החברה הישראלית. היא אינה מבקשת לספק תשובות חד משמעיות אלא מעוררת מחשבה על שייכות, זהות, אחריות משותפת, והמחיר של מה שנותר לעיתים בלתי מדובר.

דרך סיפורו של עמי נפתחת בפני הקהל תמונה רחבה של החיים בקיבוץ ושל רגעים שעיצבו קהילות שלמות לאורך שנים. ההצגה נוגעת בשאלות על כוחו של הקולקטיב, המקום של היחיד בתוך הקבוצה, והפער שבין ערכים שעליהם נבנתה קהילה לבין המציאות האנושית המורכבת.

היצירה מביאה לבמה לצד סיפורים של הצלחות לצד משברים, של אחווה, לצד מחלוקות, ושל קולות שניסו להישמע בתוך מערכת שהעדיפה לעיתים את אחדות על פני השונות. באמצעות שילוב של דרמה, הומור ועדויות אישיות, היא מזמינה את הצופים להתבונן מחדש במושגים כמו בית, קהילה ושייכות.

המסר המרכזי של ההצגה הוא שגם קהילה שנבנתה על ערכים של שותפות, אחריות הדדית וחזון משותף מורכבת מאנשים עם סיפורים, רגשות וקולות שונים. היצירה מזמינה להתבונן לא רק במה שמאחד קהילה, אלא גם במה שנשאר לפעמים מאחור, הקולות שלא נשמעו, הכאב שלא קיבל מקום והשאלות שלא נשאלו. המסר העמוק של ההצגה הוא שקהילה אמיתית נמדדת לא רק ביכולת שלה להתאחד סביב רעיון משותף, אלא גם ביכולת לתת מקום לכל אחד ואחת בתוכה. הקיבוץ מוצג כאן לא רק כסמל לערכים של שיתוף, אחווה וערבות הדדית, אלא כמקום אנושי שבו יש התלבטויות\, מחלוקות, בחירות אישיות, וסיפורים שלא תמיד קיבלו במה.

את ההצגה יצר וביים אמיתי יעיש בן אוזיליו, עם דרמטורגיה של רננה רז. משתתפים בה מיגל אורבך, דני שפירא, טולי פסי, סיגלית פוקס ודורון מגלי. לצדם צוות יוצרים הכולל את נטע עצמון, אורן עילם, איריס מועלם, דורון אשכנזי, איגי הגר פרי פלד, זיו וולושין, יותם אלון ודנה רבינוביץ.

מועדים קרובים להצגות נוספות של "תיאטרון עוטף הנגב", שיוצגו בחודש הקרוב ועוסקות בקיבוצים ובעוטף:

וההצגה הדוקומנטרית "מקום לגור בו" מאת אמיתי יעיש בן אוזיליו וצוות שחקנים-יוצרים, המציגה את הווי קהילת העוטף בעקבות ה-7.10: תוצג בתיאטרון הבית ת"א-יפו (מתחם ניסן נתיב, רח' נועם 5) – ביום ה' 9.7.26 בשעה 20:00, וביום ו' 10.7.26 בשעה 12:00; ובביה"ס לתיאטרון חזותי ירושלים (רח' בצלאל 11) – ביום ד' 29.7.26 בשעה 20:00, וביום ה' 30.7.26 בשעה 20:00.טריילר: https://www.facebook.com/HaNegevTheater/videos/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%95-%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A9-%D7%94%D7%A6%D7%92%D7%94-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%90/651439387466946/

להזמנת כרטיסים דף הבית • תיאטרון עוטף הנגב